רש"י על זבחים מ״ט א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור זבחים מ״ט א:א׳
1 וַהֲרֵי מַעֲשֵׂר – דְּהוּא נִפְדֶּה, וְאִילּוּ לָקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ נִפְדֶּה – דִּתְנַן: הַלָּקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֶׁנִּטְמָא – יִפָּדֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יִקָּבֵר. נִטְמָא אִין, לֹא נִטְמָא לָא!
פירוש רש"י על זבחים מ״ט א:א׳
1 והרי מעשר שני דהוא נפדה - אפי' בירושלים אם נטמא כדילפינן ב"מ דף נג: מלא תוכל שאתו ואין שאת אלא אכילה שנאמר וישא משאות:
2 אינו נפדה - אליבא דר' יהודה אלמא איכא טפל חמור מעיקר: